כְּעַן֙ שִׂ֣ימוּ טְעֵ֔ם לְבַטָּלָ֖א גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֑ךְ וְקִרְיְתָ֥א דָךְ֨ לָ֣א תִתְבְּנֵ֔א עַד־מִנִּ֖י טַֽעֲמָ֥א יִתְּשָֽׂם׃