וָֽאֶקְרָ֙א שָׁ֥ם צֹום֙ עַל־הַנָּהָ֣ר אַֽהֲוָ֔א לְהִתְעַנֹּ֖ות לִפְנֵ֣י אֱלֹהֵ֑ינוּ לְבַקֵּ֤שׁ מִמֶּ֨נּוּ֨ דֶּ֣רֶךְ יְשָׁרָ֔ה לָ֥נוּ וּלְטַפֵּ֖נוּ וּלְכָל־רְכוּשֵֽׁנוּ׃