publish_html called:(key,hebcit,dv,highlight,url_output,pdv)Array ( [0] => 83110 [1] => ספר:שמואל ב׳ פרק:12 פסוק:22 [2] => וַיֹּ֕אמֶר בְּעֹוד֨ הַיֶּ֣לֶד חַ֔י צַ֖מְתִּי וָֽאֶבְכֶּ֑ה כִּ֤י אָמַ֨רְתִּי֨ מִ֣י יֹודֵ֔עַ _{יְחַנַּ֥נִי} ^{וְחַנַּ֥נִי}יְהֺוָ֖ה וְחַ֥י הַיָּֽלֶד׃ [3] => [4] => [5] => וַיֹּ֕אמֶר בְּעֹוד֨ הַיֶּ֣לֶד חַ֔י צַ֖מְתִּי וָֽאֶבְכֶּ֑ה כִּ֤י אָמַ֨רְתִּי֨ מִ֣י יֹודֵ֔עַ _{יְ֯חַנַּ֥נִי} ^{וְחַנַּ֥נִי}יְהֺוָ֖ה וְחַ֥י הַיָּֽלֶד׃ )

Array ( [0] => וַיֹּ֕אמֶר בְּעֹוד֨ הַיֶּ֣לֶד חַ֔י צַ֖מְתִּי וָֽאֶבְכֶּ֑ה כִּ֤י אָמַ֨רְתִּי֨ מִ֣י יֹודֵ֔עַ _{יְחַנַּ֥נִי} ^{וְחַנַּ֥נִי}יְהֺוָ֖ה וְחַ֥י הַיָּֽלֶד׃ [1] => ספר:שמואל ב׳ פרק:12 פסוק:22 )

וַיֹּ֕אמֶר בְּעֹוד֨ הַיֶּ֣לֶד חַ֔י צַ֖מְתִּי וָֽאֶבְכֶּ֑ה כִּ֤י אָמַ֨רְתִּי֨ מִ֣י יֹודֵ֔עַ _{יְחַנַּ֥נִי} ^{וְחַנַּ֥נִי}יְהֺוָ֖ה וְחַ֥י הַיָּֽלֶד׃

push_buttons_display:83110

ספר:שמואל ב׳ פרק:12 פסוק:22

wayyōʾmer bǝʿôd hayyeled ḥay ṣamtî wāʾebkê kî ʾāmartî mî yôdēaʿ _{yǝḥannanî} ^{wǝḥannanî}

He replied, “While the child was still alive, I fasted and wept because I thought, ‘Perhaps the LORD will show pity and the child will live.’

David leur répondit : Tant que l’enfant vivait encore, j’ai jeûné et pleuré, car je me disais : « Qui sait ? Peut-être l’Eternel aura-t-il pitié, et laissera-t-il l’enfant en vie. »

И сказал Давид: доколе дитя было живо, я постился и плакал, ибо думал: кто знает, не помилует ли меня Господь, и дитя останется живо?

וַיֹּ֕אמֶר בְּעֹוד֨ הַיֶּ֣לֶד חַ֔י צַ֖מְתִּי וָֽאֶבְכֶּ֑ה כִּ֤י אָמַ֨רְתִּי֨ מִ֣י יֹודֵ֔עַ יְחַנַּ֥נִי וְחַנַּ֥נִי יְהֺוָ֖ה וְחַ֥י הַיָּֽלֶד׃

ספר:שמואל ב׳ פרק:12 פסוק:22

verse

וַיֹּ֕אמֶר בְּעֹוד֨ הַיֶּ֣לֶד חַ֔י צַ֖מְתִּי וָֽאֶבְכֶּ֑ה כִּ֤י אָמַ֨רְתִּי֨ מִ֣י יֹודֵ֔עַ _{יְחַנַּ֥נִי} ^{וְחַנַּ֥נִי}יְהֺוָ֖ה וְחַ֥י הַיָּֽלֶד׃